פסק-דין חלקי בתיק ת"א 29829-10-11

לעניין נתבע מספר 35  

בפניי בקשה לסילוק התביעה כנגד המשיב על הסף.

מבוא ורקע

1.             המשיב הגיש תביעה זו בדרישה לתשלום בגין פעילותו באישור תכנית מכ/528 מיום 24.7.05, על פיה שונה יעוד נכסי המקרקעין שלו ושל הנתבעים והפך אותם לקרקע למגורים, מה שהגדיל את שווי הנכסים באופן משמעותי.

2.             כתב התביעה המקורי הוגש ביום 23.10.11, קרי למעלה מ-6 שנים לאחר היווצרות העילה.

3.             התביעה הוגשה, בין היתר, כנגד יורשות הגב' אידה פאוורס ז"ל (להלן "יורשות אידה" ו-"אידה" בהתאמה), אשר הינה הבעלים הרשום בחלק של 250/3189 מחלקה 11 בגוש 10540.

4.             בכתב ההגנה מטעם יורשות אידה, אשר הוגש ביום 20.11.11 הוזכרה הערת האזהרה שנרשמה לטובת המבקש ביום 16.5.88 ונטען כי "עניין הזכויות בנכס אינו ברור מבחינה משפטית". בהמשך לכך, הגישו יורשות אידה, ביום 14.10.12, הודעת צד ג' כנגד המבקש בה נטען כי ככל שיתברר כי המבקש הינו הבעלים החוקי של הזכויות הרשומות על שם אידה, הרי שהוא חב בכל תשלום שייפסק לחובתן בגין הזכויות האמורות.

5.             ביום 20.2.13 הגישו יורשות אידה בקשה למחוק אותן מן ההליך מאחר שהן מכירות בזכותו של המבקש להירשם כבעלים של הזכויות הרשומות לטובת אידה. ביום 25.4.13 ניתנה החלטה המוחקת את יורשות אידה מהליך זה.

6.             בהחלטה מיום 12.5.13 נתקבלה בקשת המשיב לתקן את כתב התביעה על ידי צירוף המבקש כנתבע בתיק זה.

7.             כתוצאה מכך, ביום 17.6.13 הגיש המבקש בקשה זו לסילוק התביעה כנגדו על הסף בטענה כי התביעה כנגדו התיישנה.

טענות הצדדים

8.             המבקש טוען כי לאור מועד צירופו של המבקש כנתבע בתיק, הרי שלא ניתן לדון בתביעה כנגדו, שעילתה קודמת לחודש מאי 2006.

9.             מנגד, המשיב טוען כי מאחר ולא יכול היה לדעת מבעוד מועד מה תוכן הערת האזהרה שלטובת המבקש, ומאחר שגם יורשות אידה לא טענו בכתב ההגנה שהגישו כי המבקש הינו בעל הזכויות האמורות, הרי שזכויות המבקש בקרקע היו עניין שאינו בידיעת המשיב ולכן יש לדחות את מועד תחילת ההתיישנות מכח סעיף 8 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 עד ליום בו ויתרו יורשות איחדה על טענתן בדבר זכויותיהן בנכס המקרקעין האמור, קרי ביום 20.2.13.

דיון והכרעה

דין הבקשה להתקבל ודינה של התביעה כנגד המבקש להידחות על הסף מן הנימוקים הבאים.

10.         אין חולק כי עילת התביעה התגבשה, לכל המאוחר, ביום אישור התכנית.

התביעה בתיק זה הוגשה בטרם חלוף תקופת ההתיישנות. אולם צירופו הראשוני של התובע כצד לתביעה אירע ביום 14.10.12 וצירופו כנתבע אירע רק ביום 12.5.13, קרי למעלה מ-7 שנים לאחר התגבשות העילה.

11.         גם אם נתייחס לתביעה כנגד המבקש כאילו הוגשה ביום בו צורף כצד ג' להליך ולאו דווקא ביום צירפו כנתבע, הרי שמדובר במועד שחל למעלה מ-7 שנים ממועד התגבשות העילה על פי טענות התובע.

12.         לטענת התובע מדובר בהתיישנות שלא מדעת על פי סעיף 8 לחוק ההתיישנות התשי"ח-1958. הנטל להוכחת טענה זו הינה על המעלה אותה (ע"א 2919/07 מדינת ישראל - הוועדה לאנרגיה אטומית נ' עדנה גיא-ליפל (פורסם בנבו, 19.9.10), בסעיף 41 לפסק הדין של כב' הש' עמית).